פסק-דין בתיק ת"ק 005486/04

1.         עובדות תיק זה הינן פשוטות. במהלך חודש יולי 2000 שכרה התובעת את שירותיה של הנתבעת, עורכת דין במקצועה, לשם ייצוג אמה בפני רשויות המדינה, בעניין הענקה לה מעמד של תושבת ארעית. השתיים, התובעת ואמה, הגיעו אל משרד הנתבעת, האם חתמה על יפוי כוח והתובעת שילמה באותו המעמד לנתבעת סך של 3,837 ש"ח.

במהלך של כשנתיים לאחר מכן, ביקרו התובעת ובתה מספר פעמים במשרד הנתבעת (אשר הספיקה להחליף כתובת משרדה), זאת, על-פי עדות אם התובעת בישיבה מיום 21/7/04. הנתבעת אף הגיעה, יחד עם אם התובעת והתובעת עצמה, לפגישה בעניין הסדרת מעמד אם התובעת, לסניף משרד הפנים ברמת גן.

בחודש יוני 2002 הגיעו שוב השתיים אל משרד הנתבעת, אשר הבהירה להן כי העניין מצריך פניה לבג"צ. על כן, גבתה הנתבעת מהתובעת 2,500 ש"ח נוספים. על גבי חשבונית המס, שהנפיקה הנתבעת, אשר צורפה אל כתב התביעה, נרשם הכיתוב: "סטרוב פתימה - בג"צ".

במועד כלשהו, בלתי ידוע, לאחר מכן, וככל הנראה במהלך שנת 2003, חתמה אם התובעת על מה שקרוי בפי הנתבעת "טיוטת תצהיר", אשר נערכה על-ידה בקשר לעתירתה לבג"צ (למעשה המדובר בעתירה לבית המשפט המחוזי).

העתירה האמורה לא הוגשה עד עצם יום זה ועניין מעמד אם התובעת בישראל טרם הוסדר.

כל נסיונותיה החוזרים והנשנים של התובעת לקבל לידיה את החומר הכתוב, המתייחס לטיפול הנתבעת בעניין אמה (להלן: "הטיפול") עלו בתוהו. הנתבעת, על-פי טענתה היא בכתב ההגנה, סירבה להמציא לה חומר כאמור, מכיוון שטענה לחסיון עורך דין - לקוח. לדידה, מכיוון שהטיפול מתייחס לאם התובעת, ולא לתובעת עצמה, אין לתובעת כל זכות לעיין במכתבים שנשלחו בשם אמה, או בתשובות אשר קיבלה.

2.         לאור האמור לעיל, טענה התובעת בכתב תביעתה, כי לא היה שום טיפול מצד הנתבעת בעניין אמה, וכי עליה להחזיר את הסכום ששולם לה בגין הטיפול.

בכתב תביעתה ציינה, משום מה סכום של 7,550 ש"ח כשמדובר למעשה ב-6,377 ש"ח. 

יצויין, כי למרות שאין מחלוקת כי זהו הסכום אשר שולם על-ידי התובעת לנתבעת, התובעת, לטענתה אשר לא נסתרה על-ידי הנתבעת, קיבלה חשבוניות מס על מחצית הסכום בלבד.

לעומת זאת, טענה הנתבעת, כי במהלך כשנתיים מהמועד בו נשכרה לטפל בעניין אם הנתבעת, עסקה בתיק רבות, שלחה מספר מכתבים לגורמים שונים ואף הכינה עתירה לבית המשפט המחוזי.

לדידה, היתה זו התובעת אשר שילמה לה חלק משכר הטרחה בלבד ומיאנה לשלם את היתר. כמו-כן, ולמרות התחייבותה לשלם האגרות, לא שולמה על-ידה, לטענת הנתבעת, אגרת עתירה לבית המשפט המחוזי, עד היום.

עקב כך, לדבריה, לא המשיכה בטיפול ולא הגישה את העתירה.

3.         בישיבה הראשונה בתיק, מיום 21/7/04, טענה הנתבעת כי אין ביכולתה לפרט אילו פעולות נעשו על-ידה במסגרת הטיפול בעניין אם התובעת, עקב חסיון עורך דין - לקוח. לאור ויתורה של אם התובעת, אשר נכחה באולם בית המשפט, על חסיון זה ולאור בקשת בית המשפט, המציאה הנתבעת, בישיבה מיום 1/9/04, את המסמכים הרלוונטיים. כך, המציאה מכתב מיום 30/8/00 ללשכה אזורית למינהל אוכלוסין ברמת גן (נ/2), מכתב מיום 30/10/00 למשרד הפנים בירושלים (נ/3), מכתב סירוב שקיבלה מהלשכה האזורית מיום 7/11/00 (נ/4) מכתב נוסף אשר כתבה ביום 25/12/00 (ת/5), מכתב תשובה נוסף מהלשכה האזורית מיום 25/3/01, שלושה מכתבים נוספים אשר הוציאה (נ/7-נ/9), טיוטת תצהיר חתומה (נ/10) ועתירה ותצהיר לא חתומים (נ/11).

4.         מחומר הראיות בתיק עולה, אם כן, כי טיפול כלשהו של הנתבעת בעניין אם התובעת היה. השאלה שנשאלת היא, האם תאם הטיפול אשר קיבלו התובעת ואמה את התמורה אשר שולמה על-ידי התובעת.

בעניין זה, מעדיף אני את גרסת התובעת על-פני גרסת הנתבעת.

גרסת הנתבעת הינה מבולבלת משהו ורצופת אי-דיוקים, ולעיתים סותרת את עצמה. למרות ידיעתה, כי התובעת ואמה מתגוררות בארץ יחדיו, וכי הנתבעת פועלת למעשה בשמה של אמה, סירבה הנתבעת להראות לתובעת מסמך כלשהו הנוגע לטיפול. מפי הנתבעת לא נשמעה אף גרסה לפיה ביקשה מהתובעת להמציא יפוי כוח מאמה או להביא את אמה פיזית על מנת שזו תאשר העברת המסמכים לבתה.

אף על פי כן, בישיבת ההוכחות השניה, הביעה הנתבעת, בניגוד גמור לנטען בכתב הגנתה, תמיהה על כך כי התובעת לא ראתה מעולם את המסמכים (ע' 6 ש' 14). היא אף ניסתה לטעון כי הראתה את כל המסמכים לתובעת ולאמה באחד מביקוריהן במשרדה, ולאחר מכן הוסיפה וטענה כי לא זכור לה אם היו אלה כל המסמכים או חלקם בלבד.

לאחר שאם התובעת ויתרה על חסיון עורך דין-לקוח בישיבת ההוכחות מיום 21/7/04, התברר, כי הנתבעת לא הביאה עמה את המסמכים המתאימים, והיא ביקשה אורכה על מנת להמציאם.

מאוחר יותר, טענה הנתבעת, מבלי לתמוך טענתה זו במסמכים מתאימים, כי החומר נמצא בידי המשטרה וכי עליה לצלמו, בצו בית המשפט. בישיבת ההוכחות מיום 1/9/02 המציאה, כאמור, הנתבעת את המכתבים, המעידים לכאורה על הטיפול.